נשימה לכלי נשיפה

כל נגן כלי נשיפה יודע: השאיפה קצרה ומהירה בין פרזות, הנשיפה — ארוכה, מבוקרת ומדויקת בלחץ. הדפוס 3-2-12 מדמה בדיוק את הדינמיקה הזו: שאיפה של שלש שניות, עצירה קצרה לייצוב, ונשיפה ממושכת של שתים-עשרה שניות שמחקה פרזה מוזיקלית ארוכה. חמישה מחזורים ביום מחזקים את הסרעפת, שרירי הנשיפה הבין-צלעיים ואת היכולת לשמור על לחץ אוויר אחיד לאורך ביצוע.

שב זקוף כמו בעת נגינה. שאף מהיר דרך הפה — 3 שניות. עצור 2 שניות. נשף דרך שפתיים מצומצמות בלחץ אחיד — 12 שניות שלמות. מחזור: 17 שניות. חמישה מחזורים: 85 שניות. בנשיפה — שמור על לחץ קבוע מתחילה ועד סוף. אם הנשיפה מתפרקת — התמקד בשרירי הבטן כמקור לחץ.

חיזוק שרירי הנשיפה לנגינה. הגדלת נפח הפרזה ללא לחץ יתר. שיפור שליטת גב-לחץ אוויר. הפחתת עייפות נשימתית בביצועים ארוכים. שיפור קצב הנשימה בין פרזות.

תרגילי נשימה לנגני כלי נשיפה פותחו על ידי Arnold Jacobs, ניגן טובה ראשי בתזמורת הסימפונית של שיקגו, שהגדיר שיטות נשימה שנלמדות בבתי ספר למוזיקה ברחבי העולם.

נגני חליל, קלרינט, אובואה, פגוט, חצוצרה, טרומבון, שופר. גם זמרים המשתמשים ב-circular breathing.